ערים וכפרים

העיר הגדולה ביותר בדרום-מזרח בולגריה והשנייה בגודלה בקו החוף הבולגרי. בורגאס היא המרכז החשוב ביותר בדרום-מזרח בולגריה מבחינת תרבות, כלכלה, תחבורה, מנהל, תיירות וחינוך, עם משמעות לאומית. העיר מהווה מרכז מנהלי של המועצה המקומית והמחוזית שלה וגם מקום מושבם של מוסדות אזוריים וארציים. קרוב לבורגאס נמצאים:
- בית הזיקוק לנפט וכימיה הגדול ביותר בדרום-מזרח אירופה;
- נמל תעופה בינלאומי העומד במקום שני במדינה מבחינת כמות העוברים והשבים בו;
- הנמל הגדול ביותר בבולגריה;
- נמל הנפט היחיד במדינה.

הוא אתר התיירות הגדול ביותר בים השחור. האתר כולל מלונות ומתחמי דירות, החבויים בצמחיה על שפת הים ומשרה אווירה של נווה מדבר קסום. רצועת החוף היא באורך של 8 ק"מ ורוחב בין 30 ל-60 מ', מכוסה בחול זהוב עדין ודיונות טבעיות. אתר הנופש עטור בפרס איכות הסביבה "דגל כחול" הודות ליתרונותיו האקולוגיים - חופים ומי ים נקיים, אוויר צח מההרים הקרובים.

מסתתרת בחלקם המזרחי של הרי סטארה פלאנינה, בסמוך לשפת הים. קו החוף שלה מתפתח בימינו והופך למקום היפה ביותר לנופש בים השחור. זרמי האוויר בין הים להרים יוצרים תופעה טבעית ייחודית, שמנקה את האוויר. השילוב בין בריזת הים הטבעית והאוויר הצח יוצר תנאים מעולים לבלנאותרפיה ימית ומשפיע לטובה על חולי האסתמה ובעלי מחלות אחרות של דרכי הנשימה. האקלים המצוין מתאים לטיפולים לאורך כל השנה.

אתר נופש ציורי עם אוויר הררי צח, בריזת ים חמה, טבע יפה ובתול וחופים מקסימים עם חולות זהובים. העיר הצליחה לשמר היסטוריה בת אלפי שנים מתרבויות שונות ויחד עם זאת להתמודד עם אתגרי העולם המודרני.

הישוב הראשון במקום של מאלקו טרנובו בת ימינו היה תראקי. בתקופת הקיסר הביזנטי קונסטנטינוס האזור התפתח תרבותית וכלכלית בזכות קרבתו לבירת האימפריה הרומית המערבית - קונסטנטינופול. העיר הנוכחית הוקמה בסוף המאה ה-16 ותחילת המאה ה-17. מאלקו טרנובו ממוקמת בלב הרי סטראנג'ה, באחד מאזורי היערות השמורים ביותר בבולגריה עם אקלים ייחודי ומגוון עשיר של מיני צמחים ובעלי חיים. בעיר והסביבה ניתן למצוא הרבה אתרים ארכאולוגיים חשובים הקשורים לתראקים. מספר חוקרים מוכרים טוענים שבמקום קיים יישוב כבר בעת העתיקה, על כך מעידים ממצאים מתקופות שונות. שני תלי הקבורה התראקיים בקרבת העיר מרתקים את המבקרים.

הוא ישוב עתיק, שנוסד על ידי התראקים. שרידי התקופה הנאוליתית בקרבת העיר מעידים על כך שהישוב קיים כבר מימי קדם. מצפון-מערב לעיר ניתן לראות שרידים של שלושה מגדלים שנותרו ממבצר אאטוס מימי הביניים ("נשר" ביוונית), שהוקם בין השנים 650 ל-750 ונתן לעיר את שמו. אגדה עתיקה מספרת שהישוב הוקם על ידי אאטוס ("נשר") - תלמידו של אורפיאוס. אגדה נוספת אומרת שמשמעותו של אאטוס היא "קן הנשר". השם נגזר עוד מהתקופה שלפני נפילת בולגריה תחת שלטון ביזנטי, ואייטוס הייתה אחת הערים האחרונות שנכבשו, מכיוון שמיקומה (מוקפת הרים) אפשר לה הגנה טובה.

ממוקמת למרגלות מעברי ההרים רישקי וורבישקי ומתפארת בהיסטוריה ותרבות עתיקה ועשירה. שרידי חיים נתגלו בה עוד מהתקופה הנאוליתית. ישובים ותלי קבורה חושפים בפנינו עקבות מהתקופה הכלקוליתית, תקופת הברונזה והברזל, חיים עשירים מימי קדם וימי הביניים. לאחר קום מדינת בולגריה בשנת 681 ובשל חשיבות האזור התחוללו באדמות קרנובאט לא מעט קרבות עם ביזנטיון בניסיון להגן על אינטרסים עתיקים בני מאות שנים. האתר החשוב ביותר כבר מתקופת ממלכת בולגריה הראשונה הוא מבצר מארקלי, שנמצא כ-7.5 ק"מ ממערב לעיר ושימש כמרכז אפיסקופלי וצבאי.

העיר משתרעת על שני חצאי איים ציוריים ונקראה בעבר בשמות שונים: צארבו, ואסיליקו (המאה ה-12), ואסיליקוס (שנת 1352), ואסיליקו (עד 1934), צארבו (עד 1950), מיצ'ורין (עד 1991). מגוון אתרים ארכאולוגיים מעידים על ההיסטוריה העשירה שלה. אחת האטרקציות המעניינות בעיר היא כנסיית "סווטה טרואיצה". על פסגת פאפייה שבהרי סטראנג'ה עומדת מצודה מתקופת העת העתיקה וימי הביניים. אתר הנופש מציע אפשרויות מצוינות לחופשה משפחתית. בסמוך לעיר תמצאו את אתרי הקמפינג "נסטינארקה" ו"ארפיה", ובכפרים קונדולובו ובלגרי תוכלו לצפות במחולות הנסטינארי על גחלים לוחשות.

העיר נוסדה תחת השם אנכיאלו בסוף המאה ה-5 לפנה"ס. רוב תושביה היו תראקים. בתקופת השלטון הרומי היא הגיעה לשיא פריחתה. הנצרות החלה להתפשט באנכיאלו העתיקה כבר בסוף המאה ה-1. העיר שכנה על שפת הים השחור ושימשה כמרכז מנהלי גדול ונמל חשוב של האימפריה הרומית. האגדה מספרת, שהשליח הקדוש אנדראס עבר מכאן בדרכו לקייב. בשנת 812, תחת שלטונו של חאן קרום, אנכיאלו נכבשה על ידי הבולגרים, ולאחר התנצרות האוכלוסייה הבולגרית, בסביבות שנת 894, הוקמה בה כנסייה בולגרית. מעט מאוחר יותר (ב-20 באוגוסט 917) צאר סימאון הגדול ניצח את הצבא הביזנטי בקרב ההיסטורי על גדות נהר אכלוי.

העיר העתיקה ביותר לאורך חופי הים השחור בבולגריה. העיר הקדומה ביותר שקמה באזור בסוף המאה ה-5 לפנה"ס. השם הראשון שניתן לה על ידי המתיישבים היווניים שהקימו אותה הוא אנטאה. בהמשך היא נקראה אפולוניה לכבוד האל היווני אפולו, שהגן על המתיישבים ונחשב גם כאל הרפואה. כדי להבדיל אותה מהערים האחרות שנשאו שם זהה באותה תקופה (כגון אפולוניה האילירית או אפולוניה מידרוניורום... לאחר התפצלות האימפריה הרומית בשנת 395, האזור של סוזופול בת ימינו נכלל בתחומי האימפריה הרומית המערבית. בתקופת הקיסר אנסטסיוס (שנת 491 עד 518) הוקמו חומות מגן סביב העיר, שעקפו אותה גם בהמשך ואף חוזקו והורחבו.

העיר היחידה בבולגריה שמופיעה ברשימת המורשת העולמית של אונסק"ו. אחת הערים העתיקות ביותר באירופה בת למעלה מ-3,200 שנים, שמפגישה בין רוח העבר לקצב העכשווי. בעיר הזו היסטוריה בת אלפי שנים חובקת אתכם מכל עבר ועקבות הציוויליזציות הרבות משתלבות בהרמוניה עם העולם המודרני.