מראות

תצורות סלע בסטארה פלאנינה, בשטח העיריות אייסטוס ורואן - שלושה אחים, קזאניטה, הפרופסור. "שלושה אחים" הוא קבוצת סלעים שמזכירה גופי אדם המתרוממים לגובה 200 מ' מעל פני הים באזור "קזאניטה", במרחק של 300 מ' מזרחה מהעיר אייטוס. תצורת הסלע "שלושה אחים" משתרעת על שטח של 10 דונם וכלולה באזור "נאטורה 2000", חלק ממערכת הגנת הטבע של האיחוד האירופי. האזור הוכרז כתופעת טבע בשנת 1972.

האווירה הייחודית של האזור היא מרתקת - עוד אפשר לשמוע את סיפורי הפולקלור העירוני על דייגים עם גיטרות, סירות שחוזרות לנמל עם שלל דגים, והכנת הדגים היא טקס מיוחד, שהוקדשו לו מספר פסטיבלים. כאן יקסימו אתכם במנהגים ייחודיים למדינה כמו מחולות הנסטינארי, הקוקר הלבן, פאליקוש ועוד רבים אחרים. תושבי הכפרים מצפים בקוצר רוח למסיבות החגים שלהם ואוהבים לקבל את פני האורחים ב"פנאגירי", בזמן שהטבע ממש עוצר נשימה. כאן תוכלו לבחור בין תיירות נופש ימית, תרבותית-דתית, כפרית, אקולוגית, הרפתקאות, דיג, פסטיבלים או מיסטיקה - מגוון האפשרויות הוא רחב ולעולם אינו מאכזב.

אגם פומורייסקו הוא סמל העיר פומוריה וקשור הן בטיפולי ספא עם בוץ מרפא, מי ים ומי אגם, והן בכריית מלח, ייצור קוסמטיקה ולא פחות חשוב - מעון טבעי חשוב עבור יותר מ-60 מינים של ציפורים בסכנת הכחדה. הלגונה ממוקמת על מסלול נדידת הציפורים השני בגודלו - Via Pontica, וכל שנה אלפי חסידות, שקנאים, אווזים ועופות דורסים עוברים מעל האגם בדרכם מאפריקה לאירופה. בעונות שונות של השנה ניתן לצפות במעל 270 מינים של עופות הנודדים, מקננים או מבלים את החורף במקום. חלקם מינים נדירים שנמצאים בסכנת הכחדה עולמית כמו צחראש לבן, ברנטה אדומת-חזה, שקנאי מסולסל, צולל ביצות, ברבור שר, שחפיות ועוד.

אגם אטנאסובסקו הוא חלק ממתחם האגמים של בורגאס וגובל ממזרח עם מצר אטנאסובסקה, שהוא רצועת חול באורך כקילומטר שמפריד אותו מהים השחור. האגם החופי מציע מגוון רחב של צמחים ובעלי חיים, שחלקם מוגנים על ידי חוק המגוון הביולוגי וחלקם בסכנת הכחדה עולמית. אגם אטנאסובסקו מחובר לים השחור באמצעות תעלות רבות, דרכן הוא מתנקז. כדי להגן על הציפורים הנדירות שנמצאות בסכנת הכחדה במדינה ובאירופה ונוהגות לקנן במקום, לעבור דרכו בנדידתן או לשהות בו במהלך החורף, הוקמה שמורת הטבע "אגם אטנאסובסקו".

מנזר "סווטה אנסטאסיה פרמקוליטריה (המרפאה)" הוא המנזר היחיד בבולגריה שהוקם על אי, וחלק ממנו נשמר עד היום. כנסיית המנזר הנושאת את השם "אוספנייה בוגורודיצ'נו" היא קטנה אבל בעלת בנייה יציבה שמשלבת אבנים וקורות עץ. המגדלור באי נבנה על ידי חברה צרפתית בשנת 1889. באתר תמצאו גם בית מרקחת שמציע עשבי מרפא וחליטות פלא, תא תפילה מימי הביניים שניתן ללון בו ומסעדה המגישה מאכלים מקומיים אותנטיים ממתכונים ישנים.

סווטי איוואן הוא האי הגדול ביותר מבין חמשת האיים בחוף הים השחור הבולגרי. כאן נתגלו שרידים של מקדש תראקי מהמאה ה-7 לפנה"ס, מקדש יווני קדום שככל הנראה הוקדש לאפולו המרפא (המאה ה-5 לפנה"ס), שרידים של מנזר "סווטי יואן פרדטצ'ה", מגדלור עתיק, בית קברות רוסי צבאי. בשנת 2001 האיים סווטי איוואן וסווטי פטר הוכרזו כאתרי מורשת תרבותית בעלי משמעות לאומית.

שטח של 423 דונם בתוך אזור איראקלי הוכרז כשמורת טבע על מנת להגן על הסביבה האופיינית לחופים בה גדלים מיני צמחים נדירים בסכנת הכחדה, שמופיעים בספר האדום של בולגריה ומוגנים על ידי חוק המגוון הביולוגי. הם כוללים בין היתר את חבצלת החוף /Pancratium maritimum/, אשבל החוף /Stachys maritima/, חלבלוב שרוע /Euphorbia peplis/, חסה כחולת פרחים /Lactuca tatarica L/, חרחבינה חופית /Eryngium maritimum L/, גביעונית החוף /Fritillaria pontica/ וכן מינים רבים של ציפורים. רצועת החוף של איראקלי נמצאת בסמוך לשמורת הטבע.

החופים ודיונות החול של סווטי ולאס, סאני ביץ' ונסבר. זרמי האוויר בין הים להרים בסווטי ולאס יוצרים תופעה טבעית ייחודית, שמנקה את האוויר. השילוב בין בריזת הים הטבעית והאוויר הצח יוצר תנאים מעולים לבלנאותרפיה ימית ומשפיע לטובה על חולי האסתמה ומחלות אחרות של דרכי הנשימה. האקלים המצוין מתאים לטיפולים לאורך כל השנה. סאני ביץ' הוא אתר התיירות הגדול ביותר בים השחור. האתר כולל מלונות ומתחמי דירות, החבויים בצמחיה על שפת הים ומשרה אווירה של נווה מדבר קסום. רצועת החוף היא באורך של 8 ק"מ ורוחב בין 30 ל-60 מ', מכוסה בחול זהוב עדין ודיונות טבעיות.

שפך נהר רופוטמו, דיונות החול של ארקוטינו, הנופרים ותצורת הסלע "ראש האריה". הנהר זורם לאורך של כ-50 ק"מ והוא מעון טבעי למגוון מינים רב של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. בנוסף ליונקים (אייל אדמוני ומיני איילים אחרים, כבשי בר, לוטרות ועוד) בשטח השמורה ניתן למצוא כ-226 מינים של ציפורים. מתוכם 8 מינים נמצאים בסכנת הכחדה עולמית ו-70 מינים מופיעים בספר האדום של בולגריה. תצורת הסלע "ראש האריה" קיבלה מעמד של תופעה נדירה בשנת 1947. האתר הוא הצטברות טבעית של הרבה סלעים גדולים שיוצרים השלייה של ראש אריה בפרופיל וכנראה עוררו השראה לדמיון האנושי עוד מימי קדם.

שפך נהר ולקה נחשב לאחד המקומות היפים ביותר בחוף הים השחור. האזור הוא שמורת טבע, חלק מ"פארק הטבע סטראנג'ה". השמורה הוקמה ב-1 בספטמבר 1992 במטרה לשמר את הנוף הייחודי של קו החוף, תצורות הסלע והפיורדים, הצמחייה הספציפית ומגוון בעלי החיים.

שמורות "ביצת אלפו" וחוף "אלפו", אחרי אתר הנופש דיוני נמצאות בחלקו הדרומי של קו החוף הבולגרי, במרחק של 7 ק"מ דרומית לסוזופול, בכביש הישן לכיוון פרימורסקו, מיד אחרי כפר הנופש דיוני (קילומטר אחד). המקום ידוע בשם "חוף הנהגים", בשל קרבת הכביש לחוף. ביצת אלפו ממוקמת למרגלות גבעות בקרלקה וקוקוב באיר מצפון ואנדריה באיר מדרום, מול המפרץ שבין כף אגלינה בצפון וכף חומאטה בדרום. היא פופולרית בקרב חובבי הטבע לצפייה בציפורים נדירות, שכן הביצה משמשת כתחנת מנוחה במסלול הנדידה שלהן לאורך ויה פוניקה. מספר מינים של ציפורים אף בוחרים במקום כמעון חורף.

כפר ברשליאן ממוקם במרחק של 14 ק"מ מהעיר מאלקו טרנובו ו-64 ק"מ מהעיר בורגאס. בשנת 1982 הוכרז הכפר כשמורה אדריכלית בשל 76 הבתים בו שקיבלו מעמד של אנדרטה תרבותית וגם 7 בתים שנבנו לפני למעלה מ-200 שנים. בכפר תוכלו לבקר בכנסיית "סווטי דימיטר", בית הספר, בית "באליובאטה קשטה", מוזיאון החקלאות המסורתית, בית-המוזיאון האתנוגרפי והקפלות "סווטי פנטליימון", "סווטה פטקה" ו"סווטה מרינה".

בוליארובו נמצא במרכז הישוב. הוא קיבל מעמד של אתר מורשת תרבותית בעל משמעות לאומית. הבית הוא אחד מחמישה מבנים דומים במחוז יאמבול. הוא שוחזר בנכס עצמו, בו התגוררה משפחתו של סטפאן קראג'ה, וכולל אוסף אתנוגרפי.

אייטוס מהווה תערוכה אתנוגרפית באוויר הפתוח, המציגה מחדש את האומנויות העממיות הייחודיות לאזור אייטוס. המתחם נמצא בתוך פארק היער "סלאבייבה רקה" וכולל בניין אדמיניסטרטיבי עם בית קפה, מסעדה, מאפייה ומספרה ישנה. המלאכות המוצגות הן: קדרות, עיבוד נחושת, אמנות שימושית, אפיית לחם וסלילת סלים.

באולם התערוכות של המוזיאון ניתן לראות חפצים וחומרים מעניינים מימיו הראשונים ודרך התפתחותו של מחול הגחלים הלוחשות. בשיא החגיגה מציגים הנסטינארים ריקוד על גחלים.

המוזיאון המחוזי להיסטוריה בבורגאס הוא המוזיאון הגדול ביותר בדרום-מזרח בולגריה. הוא נוסד בשנת 1912 כמוזיאון פרטי של החברה הארכאולוגית "דבלט" בבורגאס על ידי קבוצת משכילים שפעלו למען חשיפת העבר ההיסטורי של אדמות בורגאס. המוזיאון מציע תוכנית תיירותית וחינוכית בכל ימות השנה ומציג את המסורת, הפולקלור והאומנות הבולגריים בהשתתפות אמנים מקצועיים וחובבנים. בקיץ פועלות במוזיאון קבוצות ילדים ללימודי מסורת וכן תוכניות להתמחות והכשרת צעירים וסטודנטים בחפירות ארכיאולוגיות.

בניין המוזיאון הוא אנדרטת מורשת תרבותית. המבנה הוקם במהלך שני העשורים האחרונים של המאה ה-19 ושימש תחילה כבית ספר יווני לבנות. במוזיאון ניתן לראות את ההיבט הפיזי של המורשת התרבותית של העיר והאזור.

בעיר נשתמרו כנסיות ומעל 180 בתים מתקופת התחייה, בין המאה ה-18 למאה ה-19, המעניקים לסוזופול את אופייה האדריכלי הייחודי. האיקונין העתיקים והאיקונוסטאזיס המגולפים שמעוטרים להפליא מייצגים את הישגי האומנות והמלאכה באותה תקופה. בשנת 1974 קיבלה העיר העתיקה של סוזופול מעמד של אתר אדריכלי-היסטורי.

לא סתם קוראים לנסבר "רוונה הבולגרית" בשל מספר הכנסיות הרב בה. האגדות מספרות שבעבר היו בעיר 40 מקדשים, מתוכם נשמרו 15 שנכללו במסלול התרבותי-היסטורי "דרך הרוח". הכנסיות פתוחות לקהל הרחב ומשמשות כאולפני אמנות, גלריות ואולמות קונצרטים. הן מקשטות את נסבר כפנינים של האדריכלות הביזנטית לחופי הים השחור ואין דומות להן בכל רחבי בולגריה. מדי שנה אלפי עולי רגל מבקרים בנסבר העתיקה ונדהמים מהכנסיות השמורות, שמחזירות אותנו לימי העבר- תקופות שבהן האמונה תפסה חלק מכריע באחדות ושימור העם הבולגרי.

המוזיאון הארכאולוגי בעיר סוזופול הוקם בשנת 1978. הוא מציג את ההיסטוריה העתיקה של סוזופול והאזור באמצעות חומרים מהתקופה הפרהיסטורית, ימי קדם וימי הביניים, המעידים על האורח החיים והתרבות העשירה של האוכלוסייה שהתגוררה במקום מהמאה ה-5 או ה-4 לפנה"ס ועד למאה ה-17. התערוכה מציגה חפצים הקשורים בעיבוד מתכות עתיק, מסחר ושיט, עבודות מלאכה מימי קדם וימי הביניים. אוסף מעניין כולל 120 אמפורות שלמות.

המוזיאון הארכאולוגי בעיר נסבר נוסד בשנת 1956, והתערוכה הראשונה שלו הוצגה בכנסייה "סווטי יואן קרסטיטל". המוזיאון עבר למבנה החדש שלו בשנת 1994. כאן ניתן לראות את תערוכת "נסבר ומאות שנות היסטוריה" המציגה המון אתרי תרבות, שמספרים על תולדות מסאמבריה העתיקה ונסבר מימי הביניים. שטח התערוכה של המוזיאון כולל את לובי המבנה וארבעה אולמות.

הבית התראקי בכפר ברודילובו השתייך לשליט מקומי, שניהל אזור זה של סטראנג'ה בתקופה ההלניסטית המאוחרת - המאה ה-2 עד ה-1 לפנה"ס.

הכנסייה הוקמה בשנת 1763, בתקופת התחייה הבולגרית, והיא בעלת ערך אדריכלי, אמנותי והיסטורי מובהק. במקום פעל בית ספר בולגרי, היחיד באזור זה של סטראנג'ה, דבר המעיד על כך שהכנסייה שימשה כמרכז רוחני ותרבותי. בכנסייה נשמרה נברשת שהובאה מירושלים במאה ה-19.

אחד המקדשים המגאליתיים הפרהיסטוריים הגדולים ביותר בבולגריה. שטח כולל - החלק המרכזי של האתר משתרע על שטח של כ-8 דונם.

בסמוך למבצר רוסוקאסטרו נערך קרב שהיה לניצחון הגדול האחרון של בולגריה כנגד ביזנטיון לפני נפילתה תחת שלטון עות'מאני. ב-18.07.1332 צאר איוואן אלכסנדר הביס במקום את קיסר אנדרוניק ה-3. המבצר משתרע על פני 52 דונם, דבר שהופך אותו לשני בגודלו אחרי מבצר צארווץ. נכון להיום הסתיימו החפירות הארכיאולוגיות, בהן נתגלו הצריח המלכותי, המחנה הצבאי, הכניסה למצודה עם שלושת שעריה, שאחד מהם היה "מתרומם", והמעבר עם מגדל-הבאר.