העיר של 100 וויוודות, של האבנים הכחולות, של הרוחות, של הטקסטיל, של ברנדי הפנינים סליבן, של עמק האפרסק, של דמיאן דמיאנוב הבלתי נשכח. המשורר יליד סליבן אומר על עיר הולדתו "...העיר שהפגישה בין ישן וחדש, אבנים מרוצפות ואספלט, מרפסת עתיקה והבניין הרב-קומתי של היום,... לא רק הפגישה רוחות ונהרות בו זמנית. זמן (ומכאן שמו), אבל גם הפגיש עבר עם הווה, שמחה של היום עם צער עבר".
אתה יודע מה השם הישן של סליבן?
התשובה היא לא אחת. ישנם מספר שמות ישנים של העיר המוכרים לנו כיום והם עוקבים כרונולוגית אחר ההיסטוריה שלה.
טוידה
בתקופה הרומית והביזנטית המוקדמת (מאות II - IV) התגלו באזור היסארלוקה, גבעה נמוכה בחלקה הצפוני של העיר של היום, שרידי יישוב מתקופת הברזל המאוחרת. אז נקראה העיר טוידה (גם צוידה, סוידה). יש הנחה שמקור השם הוא גותי. מהגותית "טוידה" פירושו "עם". (איבנוב, י.ט. "בדרך לאתנום הבולגרי").
סליבנו (סבולן, סילימנו, סטילבנוס)
בשמות אלו העיר מוזכרת בספרות הביזנטית של ימי הביניים.
איסטיליפונוס
העיר תועדה תחת השם איסטיליפונוס על ידי הגיאוגרף הערבי אל אידריסי בשנת 1153.
סליבן
השם סליבן נמצא ב"היסטוריה של בולגריה הסלאבית" (המאה ה-18) מאת פאיסי הילנדרסקי. ישנן שתי הנחות לגבי מקור השם. הראשון הוא שסליבן היא ממוצאת בולגרית/סלבית חדש ואין לה שום קשר עם "סליבנו" מימי הביניים ונגזרותיו. השם של היום נובע מהפועל "למזג" במובן של "להשרות, לזרום, לאסוף", כלומר. השם קשור לרעיון ששלושה נהרות מתמזגים בשטח העיר: אסנובסקה, נובוסלסקה ומנאסטירסקה, ושבמקום זה ההר פוגש את השדה או השמיים עם הארץ. לפי הפירוש השני, פירוש השם סליבן הוא "מעבר". העיר ממוקמת בתחילתו של מעבר הרים גבוה וחשוב המוביל לשני כיוונים. האחד מוביל לעיר אלנה וליקו טרנובו (המעבר הבולגרי הישן "שערי הברזל", לימים "דמיר קאפו", היום "וראטניק"), השני מוביל לעיר קוטל ולצפון מזרח בולגריה.