המים החיים של טונדז'ה, הקרקעות הפוריות, האקלים הנפלא ומספר ימי השמש הרב במהלך השנה הם התנאים המוקדמים לתושבים הראשונים שהתיישבו כאן בתקופת הניאוליתית /בערך 7000 שנה לפני הספירה/. לכן אנו יכולים לטעון בצדק שקאזנלאק היא אחת הערים העתיקות ביותר לא רק בבולגריה, אלא גם באירופה!
בימי קדם התקיימה תרבות תראקית עשירה בשטח עמק הוורדים היפה. האתרים הארכיאולוגיים שהתגלו מעניינים מאוד מדענים ותיירים. לא הרחק מקאזנלאק, מתחת למים של סכר "קופרינקה", נמצאת העיר התראקית היחידה שנחקרה עד כה במלואה - סווטופוליס, שהוקמה על ידי המלך התראקי סבטוס השלישי. בעמק קאזנלאק ישנם קברים תראקיים רבים - יצירות מופת של אמנות מונומנטלית ויפה מהעת העתיקה. מאוחר יותר הותירו גם התורכים העות'מאנים את חותמם התרבותי.
שמה של העיר מתוארך להקמתה העות'מאנית והוא נגזר מהטורקית אקצ'ה קוזונלאר (בנות לבנות), כאשר הסולטן מוראד הראשון רואה את העלמות היפות שקיבלו את פניו.
מאז ימי קדם, העיר התפרסמה בייצור שמן ורדים ובמלאכות המפותחות שלו. חרוצים, יפים ומוכשרים, תמיד לאורך מאות השנים, היו האנשים מאזור קאזנלאק. גנים ושדות הקיפו את הבתים הלבנים המסודרים כמו זר ירוק. וכאשר, במאה ה-17, הביאו המטיילים את שושנת החמאה מאסיה, היא מצאה כאן את ביתה השני והפכה לעושר הגדול ביותר של העמק, שהחל לשאת את שמו – עמק הוורדים. שמן ורדים החל להיות מיוצא מקאזנלאק בחגיגה בכל רחבי העולם, וארצות בולגריה נקראו ממלכת השושנים.
העמק המבורך הוא צומת דרכים ותראקים, קלטים, רומאים, אבירים, בולגרים,... פחות או יותר כולם השאירו חלק מעצמם. באזור התגוררו סב' ג', אלתימיר הגאה ועוד ועוד...
כבר בשנת 1873, קבוצת תושבי קאזנלאן ארגנה בכיתה בבית הספר נובנה את קבוצת הסדנאות "איסקרה", שהפכה בהדרגה למייסדת התיאטרון/קהילה "איסקרה", ספריית "איסקרה" וה"איסקרה". מוזיאון-גלריה.
המפעל התעשייתי הוותיק ביותר בעיר הוא מפעל הגזם של האחים סטינובי, שצמח למפעל טקסטיל גדול לחוטי צמר ובדים "רוזובה דולינה". בשנות העשרים של המאה ה-20 העביר הגנרל איבן ואלקוב לעיר הולדתו אזנלאן את ה"ארסנל" של סופיה. רק שנתיים לאחר מכן הוקם מפעל ההנדסה "קפרוני" למטוסים, טרקטורים וכיסאות שיניים, ובשנת 1930 נוסדה חברת "בולגריה" לייצור חוטי כותנה. "קרמונה" הוא המפעל הראשון והיחיד במדינה לכלי מיתר, שנוסד בשנת 1924. התושבים התעשרו בהדרגה והעיר קיבלה חזות אירופית. במהלך השנים התרבו מספר מפעלי התעשייה בעיר: טקסטיל, בניית מכונות, תעשיית בשמים, תעשיית מזון. במהלך מה שנקרא "שנים של סוציאליזם", עירנו הפכה ללב ההידראוליקה הבולגרית, שתהילתה לא דעכה עד היום.
קזנלק ידועה כעיר של אמנים: ליובומיר קבצ'ייב, סטפן גטסוב, לונה דוידובה, וידין דסקלוב; עיר האמנים: האקדמיה דצ'קו אוזונוב, פרופ' ננקו בלקנסקי, איבן מילב, ...; עיר המוזיקאים והמלחינים: עמנואל מנלוב, איבן שירוב.
חיי התרבות בקאזנלאק הם צבעוניים ומושכים. במהלך השנה מתקיימים מאות אירועי תרבות. העיקרי שבהם הוא פסטיבל הוורדים השנתי, המושך אליו עשרות אלפי מבקרים מכל פינה בעולם. וכל מי שלגם מים מבירזיית הצאר, אחד מסמלי קאזנלק, נשאר בה לנצח!