רוסה היא העיר הבולגרית הגדולה ביותר על נהר הדנובה, הנקראת גם "פנינת הדנובה"! המרכז הכלכלי, התחבורה והתרבות המשמעותי ביותר בצפון בולגריה הוא עיר המשמרת שכבות של היסטוריה של 2300 שנה. בסוף המאה ה-1, המבצר הרומי של סקסגינטה פריסטה או "נמל 60 הספינות" הפך לחלק מהדנובה ליים. במחצית הראשונה של המאה ה-19 הפכה רוסצ'וק דאז לבירת הדנובה וילייט באימפריה העות'מאנית, מה שהוביל למודרניזציה מהירה ומהווה בסיס להגדרה הפופולרית של רוסה כעיר של דברים ראשונים - קו הרכבת הראשון , בית הדפוס וחברת הביטוח הראשונה, רחובות השמות הראשונים, קו הטלגרף הראשון וכו'. תקומה זו נמשכה גם לאחר השחרור, כשהעיר הייתה המובילה מבחינת אוכלוסייה. בתחילת המאה ה-20 נולד אליאס קאנטי, הסופר ההומניסטי שקיבל את פרס נובל לספרות, ובילה שם את שנות ילדותו הראשונות. בספרו הביוגרפי "השפה השמורה", קאנטי מפנה את תשומת הלב לרוח הקוסמופוליטית של מקום הולדתו, באומרו ש"כל מה שחוויתי אחר כך כבר קרה פעם אחת ברוסצ'וק".מראה של רוסה היום קשור מאוד לזהותו האדריכלית הייחודית, המושפעת מאוד מהדוגמאות הטובות ביותר באזור הדנובה. בחלק המרכזי של העיר ניצבים שניים מסמלי רוסה - פסל החירות, שתוכנן על ידי הפסל האיטלקי המפורסם ארנלדו דזוקי, והבניין המרשים של בניין ההכנסה בסגנון ניאו-קלאסי, שנבנה על פי פרויקט של הווינאים. האדריכל פיטר פול ברנק עם שבע דמויות המייצגות אמנות, מדע, חקלאות, אומנות, מסחר, הגנה ותחומי רוח.